הזדקנות היא אחד המאפיינים הגלומים של גיאוממברנה

גיאוממברנה, גיאוממברנה מורכבת וחומרים אחרים הם פולימרים מולקולריים גבוהים. חומר זה הוא מבנה קישור והוא גמיש מאוד לחמצון (הזדקנות). הוא מועד לתגובות השפלה ולתגובות חילופין, מה שמוביל לנזק חומרי. לכן, חיי השירות של גיאוממברנה, גיאוממברנה מורכבת וחומרים אחרים משכו באופן טבעי את תשומת ליבם של מהנדסים.

חמצון כולל חמצון תרמי הנגרם על ידי חום וטמפרטורה, ופוטוקוקסידציה הנגרמת על ידי קרניים אולטרה סגולות באור השמש. במהלך תקופה זו, לפוטוקוקסידציה יש השפעה הרסנית חזקה. מכיוון שלקרניים אולטרה סגולות יש אנרגיה רבה, הן יכולות לחתוך את השרשראות המולקולריות של פולימרים או לגרום לתגובות פוטו -חמצון. בנוסף, ישנם קורוזיה כימית וביולוגית, השפעות יבשות ורטובות, שינויי הקפאה והפשרה ובלאי מכני. זה משפיע גם על עמידות הנתונים, אך ההשפעה של אור השמש UV היא החשובה ביותר.

פוליפרופילן ופוליאמיד הם החומרים הגרועים ביותר העמידים בפני UV, פוליאסטר הוא הטוב ביותר, פוליאתילן ופוליוויניל כלוריד נמצאים בין לבין, והיחס בין הצבעים הבהירים והכהים נמוך מאוד. ככל שההזדקנות מתקדמת מהשטח פנימה, המוצר הופך להיות סמיך ודק יותר.

הזדקנות היא אחד המאפיינים הטמונים בחומרים פולימריים ואי אפשר לבטל אותם לחלוטין. עם זאת, אם מאמצים שיטה שימושית, היא עשויה להתעכב מאוד. ניתן להתחיל את שיטת עיכוב ההזדקנות משני היבטים: מצד אחד, נוגדי החמצון מתווספים לחומרי הגלם, בהתאם להשפעת גורמים חיצוניים כגון עמידות לאור, חמצן, חום וכן הלאה. על החומר, כגון ערבוב נוגדי חמצון מתאימים, מייצבי אור, פחם שחור כהה וכו '. מצד שני, הפרויקט נוקט באמצעי הגנה, כגון קיצור זמן החשיפה של החומר בשמש ככל האפשר, כיסויו עם סלע ואדמה (כגון עובי הנדרש העולה על 30 ס"מ) או מים עמוקים.